החיים כמשחק בעולם החלום

שייקספיר אמר: 'כל העולם במה והאנשים הם השחקנים'. תודעת העל התייחסה לחיים שלנו כאן כאל במת משחק שאנו בוחרים את תסריט ההצגה, בוחרים את השחקנים שישחקו איתנו עליה ואת התפאורה המתאימה לאותו משחק.

לכל אחד יש את הבמה הפרטית שלו שעליה הוא משחק את משחקו האישי. הוא הבמאי והמפיק. רק התפאורה שונה, בהתאם למשחק האישי. תסריט החיים מכיל את כל הסצנות שנחווה כאן. אין מיקריות. הכל תוכנן מראש.

התסריט חייב לתרום להתפתחות האישית של השחקן. הבמאי הוא חלק הנשמה שיורד לכאן לבמת המשחק והוא המכוון והמדריך את השחקן במשחקו כאן.

תודעת העל כינתה את כדור הארץ – עולם החלום כי שום דבר פה הוא לא ניצחי. כל דבר שנמצא ונוצר בעולם הזה יש לו את הזמן שלו ויש לו סוף. יש מועד תפוגה לכל דבר וכמו שהחלום מסתיים – כך גם אנחנו וגם החפצים סביבנו.

הכניסה לעולם החלום דומה במעט לסרטי מדע בדיוני שבהם רואים טיפוסים מכל מיני ציביליזציות יושבים בבר ושותים. גם כאן יש נשמות מכל מיני מישורי חוויה אבל יש רק תנאי אחד לכניסה ולקבלת דרכון לעולם החלום שלנו. התנאי הוא שלכל השחקנים תהיה את אותה תלבושת אחידה (הגוף האנושי), כאשר כמובן כל דרכון מותאם למשחק האישי. לכן, יש שחורים, לבנים, שמנים, רזים, גבוהים נמוכים החיים ביבשות ובעמים שונים.

תוך כדי בניית התסריט אנחנו גם בונים את התפאורה שמתאימה למשחק שבחרנו, מי יהיו ההורים? האחים? החברים? מה נלמד? כמה כסף יהיה לנו? הכל נמצא בתסריט. לאחר שהכל מוכן לקראת הצגת הבכורה, אנחנו יורדים לעולם החלום, למשחק חיינו.

השחקנים מנצלים את השהות והמשחק בעולם החלום כדי להתפתח מתוך סוג חוויה מסוים, ולאחר מכן השחקן מסיים את ההצגה, עוזב את הבמה ומכין לעצמו במה חדשה עם תסריט שונה ועם תפאורה שונה. הנשמה בונה תסריט שאין בו לא סבל ולא קשיים כי מושגים אלו נמצאים רק בעולם החלום.

גם לנשמה שלנו יש אגו המדבר על מצוינות ועל הצלחה. הנשמה שלנו לא מוכנה לקבל משחק לא מוצלח והיא מנסה לתקן אותו במקום לזרוק אותו ולהתחיל מחדש. כולנו יודעים כי לתקן ולשפץ זה יותר קשה מאשר לקנות חדש. לזרוק משמעותו הודאה בכישלון.

גם הנשמות שלנו, בדרך למשחק, לוקחות חלקי תפאורה לא מוצלחים מגלגולים (תסריטים קודמים) כדי לנסות לשפר ולתקן אותן במשחק הנוכחי. אנחנו קוראים לזה תיקונים.

נוצר, אם כן, מצב שנוסף לתפאורה המקורית אנחנו לוקחים חלקי תפאורה מסרטים קודמים ואנחנו שמים אותם על במת המשחק שלנו.

בגלל מצוינות הנשמה, אנחנו עסוקים כל הזמן בכישלונות שלנו ולא בהצלחות, תודעת-העל מציעה לנו להתחבר להצלחות ולא לכישלונות, כלומר לראות את חצי הכוס המלאה ולא את החצי כוס הריקה. כך נהיה במצב רוח טוב עם אומץ ותחושת הצלחה, כי בכל מקרה מבחינת הבריאה אין מושג של כישלון, יש רק הצלחות. משחק שלא שוחק נכון וטוב - נמחק. במקומו יש משחק חדש. אולם, אנחנו מנסים כל הזמן לא להודות במשחק כושל אלא לתקן אותו.

כדי שנשחק בצורה קלה וגם נהנה מהמשחק כדאי לכל אחד מאיתנו לשחק את המשחק שלו בצורה הטובה ביותר, להפסיק לשוטט על במות משחק אחרות ולא לנסות לשחק משחק של אף אחד אחר.

כל אחד מאיתנו בא עם כישורי משחק אחרים ועם תפאורה ותסריט שונים. אם נבין את זה ואת העובדה שהכל כאן הוא ממילא זמני, נוכל במקום לחיות את המשחק, לשחק אותו ואז נחייה כאן חיים הרבה יותר מוצלחים.

חיה ארגמן, לימודי העל

050-5942740​